#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רו.
טמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל, אם אין מקצת פיה מגולה
לא יטול. 1) מדוע לא יפנה סביבה ויאחזנה בדפנותיה ויגביהנה ויטנה על צידה 2) ומה הדין
לרבנן? "	"1) רש""י תירץ דזה מותר רק בשכח אבל במניח נעשה בסיס
לדבר האסור. והתוס' (ד""ה או) כתבו שר""ת אומר
דלא חשיב כמניח כיון שדעתו ליטלו בשבת, והכא מיירי בכיסוי כעין כלי חרס שנותנים על הקדרה שהקדרה בלועה בתוכה ואי
אפשר לנער הכיסוי אלא אם כן יגביהנו קצת [ועי' במהרש""א ובמהר""ם]. ור""י פירש דמיירי כגון שטמן
הקדרה בקופה בדבר הניטל ולמעלה מן הקדרה מילא כל הקופה בדבר שאינו ניטל, שאי אפשר לו להגיע לקדרה אם לא יטלטל
דבר שאינו ניטל בידיים.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אינו) דהא דקתני לא יטול היינו לרשב""ג, אבל לרבנן
דרשב""ג מותר לטלטל את האבן עצמו."	שבת נא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רז.
מדוע אין מרסקים את השלג או את הברד בשבת? "	"רש""י פירש משום דקא
מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא את המים האלו <sup>קטו</sup>.<br><br>פ ר ק חמישי -
במה בהמה<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קטו.  כתב הרשב""א
שלרש""י אינו אסור משום נולד אבל בספר התרומה כתב שאסור משום נולד. ולרשב""א ולר""ן נראה דמשום
גזרת סחיטה דפירות העומדים למשקה נגעו בה, מפני שהברד והשלג למימיהם הם עומדים. </span>"	שבת נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רח.
האם חיה יוצאת בסוגר ומדוע ומה ההלכה? "	"חיה גדולה כגון דוב אינה
יוצאה בסוגר דלא סגי לה בסוגר ולכן הוי משאוי. חיה קטנה כגון נמייה וחולדה יוצאה בסוגר דסגי לה בסוגר. חתול
לת""ק אינו יוצא בסוגר דכיון דסגי לה במיתנא בעלמא משאוי הוא ולחנניה יוצא בסוגר דסבר כל נטירותא יתירא לא
אמרינן משאוי הוא, שמואל פסק כחנניה ורב סבר דנטירותא יתירא אסורה. וכתבו התוס' (ד""ה אמר) דהלכה כרב <sup>קטז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קטז.  כתב הרשב""א דהרי""ף וכל הגאונים פסקו
כרב והראב""ד פסק כשמואל. והרז""ה כתב דתרי גווני נטירותא יתירתא הוו. כל נטירותא יתירא שאין בני אדם עושים כן בחול כלל, בשבת הוי
משאוי לכו""ע, וזהו גמל בחטם. וכל נטירותא יתירתא שמקצת בני אדם מצויין לעשותה בחול, לא הוי משאוי, וזה
חתול בסוגר ופוסקים כחנניה. ופרה ברצועה בין עיניה נחלקו רב ושמואל והלכתא כרב דאסר.</span>"	שבת נא: - נב. ותוס'		
